"בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם" (כ"ה, י"א)
וקשה, למה הדגישה התורה "בתוכם"?
אלא, כאשר רצה הקב"ה להפוך את סדום, עמד אברהם אבינו בתפילה וניסה בכל כוחו להציל את סדום. אמר: אולי ימצאון חמישים צדיקים או ארבעים –עד שהגיע לעשרה. אמר לו הקב"ה (בראשית י"ח, כ"ו): "אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם". מבאר האבן עזרא (שם ד"ה 'וטעם'), שצריך היה למצוא צדיק "בתוך" העיר, דהיינו: שהוא פועל בגלוי, ולא צדיק שנמצא שמתחבא ומתבייש לגלות את עצמו, "וטעם 'בתוך העיר' – שהם יראים את ה' בפרהסיא". מכאן יש ללמוד שכל היכא שכתוב "בתוך" – הכוונה לפרהסיא. כך יש לבאר גם אצלנו: "בקנאו את קנאתי 'בתוכם'" – הכוונה שקידש שם שמים בפרהסיא גדולה.
ואכן, ה'אור החיים' הקדוש מבאר שמסירותו הגדולה של פינחס היתה בכך שעשה מעשיו ברבים, ולא ניסה לעשותו בצינעא ובשקט. בכך מסר את נפשו למות על כך.